לא תִקּוֹם ולא תִטּוֹר הן שתי מצוות לא תעשה הקשורות זו לזו והיא הפוכה מדרכה של תורה "ואהבת לרעך כמוך" ועבודת המידות שלנו מצריכה גם מחילה לזולת בבחינת 'לא תיקום ולא תיטור'.
לא תִקּוֹם ולא תִטּוֹר הן שתי מצוות לא תעשה הקשורות זו לזו. מצוות לא תיקום אוסרת על נקמה באדם מישראל, בעוד מצוות לא תיטור אוסרת אף על זכירת החטא של האדם ושמירת רגשות עוינים כלפיו. ביחסים בין בני אדם פעמים רבות קשה לנו למחול על פגיעה שפגעו בנו ועל כן אנו נטרים ולעיתים אפילו נוקמים. זה הפוך מדרכה של תורה "ואהבת לרעך כמוך" ועבודת המידות שלנו מצריכה גם מחילה לזולת בבחינת 'לא תיקום ולא תיטור'.
איסור נקימה ונטירה נלמד מתוך הפסוק "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך" (ויקרא י"ט, י"ח). חז"ל נותנים דוגמה כדי להסביר את 2 האיסורים:
"השאילני מגלך" – אדם א' מבקש מאדם ב' שישאיל לו מגל (כלי חקלאי). אדם ב' מסרב. למחרת אדם ב' מבקש משהו מאדם א'.
🟥 "לא תיקום" – לא לנקום - אם אדם א' אומר: "כמו שאתה לא השאלת לי, גם אני לא אשאיל לך!" – זו נקימה (לגמול רע על רע), וזה אסור.
🟦 "לא תיטור" – לא לנטור - אם אדם א' אומר: "הנה, אני כן אשאיל לך, למרות שאתה לא השאלת לי!" – הוא לא נוקם, אבל נוטר – שומר טינה ומזכיר את העוול. גם זה אסור לפי התורה.
נמחיז עם התלמידים את הדוגמה הזו בחלון. המורה תספר והתלמידים יציגו:
יוסי ודני היו שכנים בקיבוץ. יום אחד יוסי ניגש לדני ואמר:
– "דני, תוכל להשאיל לי את המגל שלך? אני צריך לקצור חיטה."
אבל דני ענה:
– "מצטער, אני צריך אותו בעצמי היום."
למחרת, דני בא ליוסי ואמר:
– "הי יוסי, היום אני צריך מגל – תוכל להשאיל לי את שלך?"
אם יוסי עונה: "לא! אתה לא השאלת לי את שלך, אז גם אני לא אשאיל לך!" – הוא נוקם וזה אסור.
אם יוסי עונה: "אני אשאיל לך – אבל תזכור שאתה לא עזרת לי כשביקשתי!" – הוא נוטר וזה גם אסור.
אבל אם יוסי עונה בשמחה: "בטח! הנה המגל, בהצלחה בקציר!" – זו הדרך הנכונה והטובה לפי התורה.
שימו לב: ניתן להזין את מטרות השיעור בבוט של שלהבות חב"ד ליצירה של תחנות נוספות.
"גשר הסליחה": התלמידים יכינו כרזה בצורת גשר/יציירו על הלוח – צד אחד מייצג נקמה ונטירה וצד שני פיוס ומחילה.
המורה תתן לתלמידים משפטים שונים והם יניחו אותם על הגשר במקום המתאים.
דף לגזירת משפטים והדבקה משני צידי הגשר ניתן למצוא כאן.
נסביר- כשאנחנו בוחרים לא לנקום, אנחנו עושים מעשה חכם ואמיץ. אנחנו לוקחים אחריות ומשנים את מערך היחסים שלנו עם הילד השני. במקום להיגרר למערכת יחסים עכורה שתימשך עוד ועוד, אנחנו עושים שינוי, שבעקבותיו, הילד השני יהיה גם הוא חיובי כלפינו.
(*הערה למורה: אולי תגיע שאלה האם הדבר נכון גם לאויבי ישראל. צריך להבהיר, שכנגדם חייבים להשיב במלחמה כי זו הדרך היחידה לגרום לאויבים לא לתקוף אותנו שוב. )
המורה תזכיר לתלמידים את חודש אלול בו אמרנו 'סליחות' בתפילה וביקשנו סליחה כי ה' הוא אל מוחל וסולח. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיות דומים לה' וללמוד ממנו?. אפשר לשחק משחק 'מוחל וסולח' בו ילד צריך להגיב באופן אישי לסיטואציות ולספר איך הוא סולח ופותח דף חדש.
איך אני מרגיש כשאני סולח? לצייר ולצבוע לב של אדם שרגיל לוותר ולסלוח. מהם הצבעים שנשתמש בהם? איך נצייר ונצבע את הלב, מה זה מלמד?
היכולת לא לנקום דורשת סבלנות ואיפוק. המורה תתרגל עם התלמידים כמה נשימות או תרגילים שצריך לבצע כשכועסים כדי לשלוט בתגובה הספונטנית ולחשוב. זו יכולה להיות משימת 5 נשימות עמוקות עם עצירה ל4 שניות בין נשימה לנשימה, או נשימה תוך כדי שחרור אצבעות מהאגרוף הקמוץ בכל נשימה.
