התפילה שאנו מתפללים מן הסידור היא תוצאה של תהליך ארוך שהתפתח לאורך הדורות. בימי האבות והאימהות התפילה הייתה אישית וספונטנית. בתקופת חז״ל, ובעיקר בימי אנשי כנסת הגדולה, נקבעו שלוש תפילות ביום כנגד הקורבנות שבמקדש, ונוסחו ברכות ותפילות מרכזיות כמו תפילת העמידה. חכמי המשנה המשיכו לעצב ולהרחיב את מסגרת התפילה, ובתקופת הגאונים, בעקבות בקשות מקהילות שונות, חיבר רב עמרם גאון סידור מסודר שהיווה בסיס לסידורים הנהוגים עד היום.
בשיעור זה ובשיעורים הקרובים נמשיך להעמיק בלימוד התפילה. בשיעור זה נכיר את תהליך התגבשות התפילה בנוסח הקבוע ונחזק את הדרכים להשתפר בה, ובהמשך נעסוק בהיבטים שונים של התפילה ושל מבנה הסידור.
"ונשלמה פרים שפתנו" התפילה מחליפה את הקרבנות שהיו בביהמ"ק.
קרבן מלשון להתקרב, וגם תפילה מקרבת לבורא עולם.
התלמידים יצפו בסרטון של סקר רחוב קצר בו נשאלים העוברים והשבים מתי התפללו לאחרונה ואיך, בעקבות הסרטון התלמידים מוזמנים ליטול את המקרופון הכיתתי ולהציע גם את התשובות שלהם.
הסרטון מהווה פתיח לנושא התפתחות התפילה. מי קבע את התפילות הקבועות המוכרות לנו מהסידור?
בכניסה ללמידה נעלה את נושא השיעור לחשיבה אצל התלמידים. ניתן להקרין את השקופית ולבקש מהתלמידים להעתיק למחברת ולכתוב כתיבה אישית או לשבת בזוגות ולשתף את החבר בתשובות שלנו. שיעור 1 - כרטיס כניסה
ציינו שני יתרונות שיצאו מכך שחז"ל קבעו נוסח תפילה קבוע וזמנים קבועים לתפילה.
התלמידים יקבלו דף לימוד בחברותא בו ילמדו על שלושת 'המשפיענים' הראשונים - אברהם יצחק ויעקב ועל ההשפעה שלהם עלינו עד היום: קביעת 3 התפילות הקבועות בכל יום - שחרית מנחה וערבית.
שיעור 1 - התפתחות התפילה - דף חברותא - טיוטה 2
הרחבה:
בנוסף, בגמרא מובא שהתפילה 3 פעמים ביום נועדה להחליף את עבודת הקורבנות בבית המקדש 3 פעמים ביום - בבוקר, בצהריים ובערב. הגמרא לומדת זאת מדברי הנביא הושע שפונה לעם ישראל ומבקש מהם לחזור בתשובה ובמקום עבודת הקורבנות שיאמרו בשפתיים תפילה של בקשת סליחה ומחילה: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ". (הושע י"ד,ג). הקרבן הוא מלשון קרבה ל-ה'. גם התפילה היא רגעים של קרבה להשם.
אנשי כנסת הגדולה היו תלמידי חכמים שהנהיגו את העם בתחילת ימי בית שני, והם תיקנו את נוסח התפילה הקבוע כדי לעזור לכל העם להתפלל בצורה מסודרת ומשותפת. קראו עליהם בקצרה כאן כדי שתוכלו להסביר לתלמידים את מי הם היו לאחר פתרון החידה.
הוראות: התלמידים מקבלים דף עם 6 חידות הקשורות לתפילות בסידור. כל זוג שפתר חידה ניגש למורה לקבל ממנה צמד אותיות. בסיום, עליהם לצרף את האותיות ולגלות את השם של חכמי ישראל שתיקנו את הסידור. התשובה היא 'אנשי כנסת הגדולה' וצרופי האותיות הן: אנ שי כנ סת הגד ולה
כיצד מתכוננים לאירוע חשוב?
נדמיין שזכינו בפרס התלמיד המצטיין להשנה (ברור שמגיע לכם!) ואתם מוזמנים לטקס קבלת הפרס בבית הנשיא בירושלים. בטקס ינכחו ראשי המדינה ומערכת החינוך, מורים ובני המשפחות שלכם ואתם צריכים לשאת דברים ולהודות בקול רם לפני הנשיא.
נזמין שלושה תלמידים שיציגו בפנטומימה איך יתכוננו לטקס החשוב והמיוחד הזה והתלמידים יפרשו.
א. תלמיד אחד יציג את זמן הבוקר – מהרגע שבו הוא מתעורר. (זריזות, התרגשות, הקפדה על ניקיון, ארוחת בוקר טובה, תפילה)
ב. תלמיד אחד יציג את שלב ההתארגנות וההכנות לפני היציאה מהבית (לבוש, מחשבה מה לומר, מעבר על הנאום, אולי התרגשות...).
ג. תלמיד אחד יציג את רגע ההגעה לאירוע והעמידה לפני קבלת הפרס. (הגעה קצת לפני הזמן, השתהות, ניסיון להשליט רוגע)
לאחר ההצגה נשאל:
סיכום קצר למעבר: כשאנחנו מגיעים לאירוע חשוב – אנחנו מתכוננים אליו מבחוץ (לבוש, זמן) וגם מבפנים (מחשבות, התרגשות, כוונה). גם התפילה בנוסח הקבוע שלה היא מפגש חשוב ומשמעותי. הקב"ה מלך העולם הגדול, מפנה את תשומת הלב אלינו ומקשיב לנו ולתפילה שלנו ולכן חשוב שנתכונן אליה. שנבוא בבגדים נקיים, שנרחיק מסיחים (כמו טלפונים או צעצועים) וננסה לשמור על שקט וריכוז.
המורה תכתוב על הלוח את מילות הפסוק: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם"
המורה תסביר שעבודה זו היא תפִלה, שנאמר: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם",
אמרו חכמים: איזו היא עבודה שבלב – זו תפִלה…
(מעובד מתוך משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א, הלכות א-ג)