מדוע, מתי וכיצד?
הידיים משמשות אותנו לפעולות יום-יומיות, והיגיינת הידיים היא לא רק כי נעים שיהיה נקי – אלא זו הלכה יהודית המכוונת אותנו לשמור על קדושת הידיים.
נטילת ידיים היא מצווה שיהודי מקיים במהלך היום כמה פעמים: בבוקר עם הקימה, לפני התפילה, לפני הארוחה ועוד. נטילת ידיים היא "הכנה לדבר שבקדושה". מערך זה מתמקד בנטילת הידיים הראשונה בבוקר.
הלכות נטילת ידיים.

המטרה: לעורר מודעות לחשיבות נטילת הידיים (אינטליגנציה תוך-אישית). היעזרי במצגת.
שאלי את הילדים: מה אנחנו עושים עם הידיים שלנו במהלך היום? (כותבים, מחבקים, עוזרים, אוכלים...)
חדדי: אילו פעולות טובות או קדושות אנחנו עושים עם הידיים? (נתינת צדקה, מחזיקים סידור, ועוד)
הסבירי: הידיים שלנו פועלות המון ועושות הרבה דברים טובים, ולכן הן צריכות להיות קדושות. נוטלים ידיים קודם כל בבוקר, מיד כשקמים. הנטילה מטהרת את הידיים ומקדשת אותן לקראת היום החדש, כמו הכוהנים בבית המקדש שלפני שהתחילו לעבוד את ה' נטלו את ידיהם.
כמות המים (מתרגלים שיווי משקל): עומדים בשני טורים. תני לכל טור ספל מלא. כשיש בספל הרבה מים – זה סימן לברכה ולעשירות. חצי ספל – כשר לנטילה. אבל אם נשאר ממש קצת מים – זו כבר לא נקראת נטילה. הספל צריך לעבור בין הילדים בטור בלי שתישפך טיפת מים. איזה ספל הגיע עם הכי הרבה מים?
בדיקת הידיים: הילדים מסמנים ברשימה וי או איקס כדי לבדוק אם הידיים נקיות לנטילה, ואז קוראים: טַבַּעַת · עָפָר · שַׁעֲוָה · דָּם · מָרָק · שֹׂעֲרָה. אפשר לשלב כאן גם תרגילי בידול אצבעות ושמות האצבעות.
הנטילה עצמה: מתחילים ביד ימין, עוברים לשמאל, וכך לסירוגין שלוש פעמים.
נטלה מוכנה עם מים ← שפיכה על יד ימין ← שפיכה על יד שמאל ← חזרה ← ברכה ← ניגוב
הברכה: "ברוך... על נטילת ידיים"
כי מורשת זה דבר יקר, ומחפשים את האוצר ומוצאים את… הנטלה!
הכניסי לתיבה: נטלה, מגבת קטנה ובקבוק מים.
אמרי לכיתה: היום נמצא באוצר משהו שקשור לידיים – וזו לא טבעת! תלמיד אחד מכניס יד ומרגיש מבלי לראות, ומתאר את הפריט – צורה, חומר, מרקם. שאר הכיתה מנחשים מהו הפריט ובמה הוא קשור לידיים.
לאחר חשיפת הפריטים נשאל: מה זה? למה צריך נטלה? מה עושים איתה?