שלושת הרגלים הם זמנים שיש להם קשר הדוק לחקלאות בארץ ישראל. התורה מכנה את החגים הללו בשמות המלמדים על הנעשה בשדה: פסח - חג האביב, שבועות - חג הקציר וסוכות - חג האסיף.
זמן ספירת העומר בין פסח לשבועות הוא גם הזמן בו השדות מוריקים ועוד מעט נגיע לקיץ בו תיקצר התבואה.
השעורה מבשילה ראשונה, בתחילת האביב, ובפסח היו מביאים ממנה את קורבן העומר (ורק לאחר מכן מותר לאכול מהתבואה החדשה של השנה).
החיטה מבשילה אחר כך, ובשבועות היו מביאים ממנה את שתי הלחם.
| חג פסח | חג שבועות | |
| מה צומח בשדה בזמן הזה? | שעורה | חיטה |
| איזה קורבן הביאו בבית המקדש | קורבן העומר (עשוי משעורה) | שתי הלחם (עשוי מחיטה) |
על המשמעות החקלאית של ספירת העומר נלמד בשיעור זה.
יש ללמד גם את ההלכות הבסיסיות של ספירת העומר: לא מתחתנים ולא מסתפרים עד לג בעומר.
שימו לב:
ניתן להקרין את סדרת הסרטונים של ערוץ 1 - מורשת ישראל על 'ספירת העומר תשעג' בסדרה ישנם 49 פרקונים קצרצרים שמועברים על ידי נעם יעקבסון שבכל סרטון ישנו הסבר קצר על הבט אחר של ספירת העומר. (אין צורך להקרין את כולם, רק את אלה שמתכתבים עם הנלמד)
הרחבה:
פתחו מילון ובדקו:
א. מהו פירוש המילה 'עומר' - בהקשר של ספירת העומר
ב. מה מקור המילה.
ג. מדוע ספירת העומר נקראת כך
ד. אילו שימושים נוספים יש למילה מלבד 'ספירת העומר'
(תשובות לשימוש המורה:
א. 'עומר' היא קבוצה של שיבולי חיטה לאחר קצירתן.
ב. עומר הוא כריכת השיבולים לאלומות, מהפועל עמר שהוא צורה משנית של ערם.
ג. לספירה קוראים ספירת העומר כי היא מתחילה למחרת יום טוב ראשון של פסח, הזמן שבו קוצרים את האלומות הראשונות בשדה (העומרים הראשונים). קרבן העומר הוא טקס מיוחד, והוא מתיר לאכול את התבואה החדשה שנקצרה
ד. שם ישוב, שם פרטי ושם משפחה ישראליים, מידה בלשון התורה
-לוח ספירת העומר כיתתי
פתיחה - מהי ספירת העומר
כדי לחשוף את התלמידים למושג ולהציף ידע שבו נעמיק בשיעור נצפה עם התלמידים בסרטון יום אחד לעומר ונקיים אחריו חידון דיגיטלי קצר. אם יש צורך נקרין את הסרטון פעמיים ברצף לפני החידון.
נכתוב על הלוח או נקרין לתלמידים את הפסוק ונבאר אותו בהקשר לספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'"
אל בית המקדש היו מביאים 2 קורבנות שקשורים לתבואה:
בפסח מתחיל קציר השעורים, ומהם היו מביאים לבית המקדש את קורבן העומר.
הטקס היה חגיגי, והיה מתקיים בשדות בשקיעת החמה. הקוצרים קצרו את השעורה והניפו אותה לעיני העם, ואז קלו אותה והכינו ממנה את הקרבן. לאחר ההקרבה היה מותר לכולם להשתמש בתבואה החדשה.
אחר כך, במשך השבועות הבאים, מבשילה החיטה, ובחג השבועות היו מביאים ממנה את שתי הלחם.
התלמידים יקבלו 2 חידות על 2 כרטיסיות. יפתרו אותן ויניחו אותם במקום המתאים על לוח ספירת העומר.