יחידה
חג סוכות
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים – שלושת החגים שבהם עם ישראל היה עולה לבית המקדש בירושלים. הישיבה בסוכה היא מצוות "עשה" מהתורה, זכר לסוכות שה' הושיב בהן את בני ישראל לאחר שיצאו ממצרים. בנוסף, הסוכה היא זכר לענני הכבוד שהקיפו ושמרו על בני ישראל בכל המסעות במדבר: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).
חג הסוכות הוא זכר ליציאת מצרים, שהייתה בחודש ניסן. למרות זאת אנו חוגגים אותו בחודש תשרי, כאשר מזג האוויר כבר מתחיל להתקרר. כך ניכר שאנו יושבים בסוכה כדי לקיים את מצוות ה', ולא רק כדי ליהנות ממזג אוויר נעים.
מערך השיעור בנוי כך שהוא מוביל את התלמידים בצורה מדורגת מהחוויה המוחשית והאישית אל תוך עולם המושגים של החג: הם מכירים את משמעות הישיבה בסוכה כזכר לענני הכבוד, מכירים את שבעת האושפיזין, לומדים את הלכות כשרות הסוכה הבסיסיות, לומדים וממחישים את ברכת "לישב בסוכה", ואת החשיבות של שמחת החג ושל שמחת בית השואבה.
לחץ כאן להורדת הקובץ או לצפייה בו
אושפיזין = אורחים בארמית. על פי הקבלה וספר הזוהר, בכל יום מימי חג הסוכות מגיעים שבעה מראשי עם ישראל להתארח בסוכתו של כל אדם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד.
לוחות הבינגו כוללים את תמונות שבעת האושפיזין לצד תמונות נוספות הקשורות לחג. מומלץ להקריא שאלה שהתשובה נמצאת בלוח, וכך התלמידים מסמנים את התשובות. לדוגמה: "הוא היה היהודי הראשון" – אברהם; "יושבים בה שבעה ימים בחג הסוכות" – סוכה.
יש מצווה לאכול בסוכה. לפני שאוכלים מאכלים חשובים (לחם, עוגות וכדומה) בסוכה, מברכים את הברכה המתאימה למאכל ובנוסף את הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵשֵׁב בַּסֻּכָּה". המאכלים החשובים הם יין, לחם או מיני מזונות.
הקריני תמונת רקע של סוכה והדגימי לתלמידים: היכנסי לסוכה, התיישבי, ברכי "בורא מיני מזונות" על עוגייה ולאחר מכן את ברכת "לֵשֵׁב בַּסֻּכָּה". אין צורך לומר את שם ה' ולאכול באמת – זו הדגמה בלבד.
אפשר לחלק לתלמידים עוגייה ולבקש מהם להדגים כאילו הם נכנסים לסוכה המוקרנת על הלוח, לברך ללא שם ה' ולעשות עצמם אוכלים. לאחר שיחזרו למקומם יוכלו לברך "מזונות" עם שם ה' ולאכול.
בדף המלווה יצבעו התלמידים רק את המאכלים החשובים שעליהם מברכים "לֵשֵׁב בַּסֻּכָּה". חשוב להדגיש כי מברכים אותה רק כאשר אוכלים בתוך הסוכה.
לאחר הקניה קצרה של הלכות סוכה פשוטות, מוצגות על המסך תמונות שונות של סוכות. הילדים מרימים עיפרון ירוק (כשרה) או עיפרון אדום (אינה כשרה) בהתאם להלכה שלמדו.
שלושה דברים חשובים בסוכה כשרה:
מקום הסוכה: תחת כיפת השמיים – לא תחת גג, מרפסת או עץ. אין חובה שהסוכה תהיה מחוברת לקרקע; אפשר להקימה על רכב, עגלה, ספינה ואפילו על גבי בעלי חיים.
שלט צביעה לסוכה: בְּרוּכִים הַבָּאִים לַסֻּכָּה שֶׁלָּנוּ.
האותיות גדולות ובקו מתאר בלבד, כך שהתלמידים יוכלו לצבוע אותן. סביב הכותרת מסגרת חגיגית של סוכה עם קישוטים – שרשראות, רימונים, אשכול ענבים ופנסים – גם הם בקו מתאר לצביעה.
המורה מסבירה על החשיבות להיות בשמחה בחג הסוכות, וכי כדי להרבות בשמחה נהוג ללכת לשמחת בית השואבה או להפנינג סוכות.
כדאי לברר לפני השיעור היכן מתקיימת שמחת בית השואבה בעיר או בבית הספר במהלך החג, ולעדכן את הילדים.
לסיום, הדליקי ניגון שמח ומקפיץ – והילדים יוכלו להצטרף בשמחה ובריקודים, כמו שנוהגים לשמוח ולרקוד בשמחת בית השואבה.
כי מורשת זה דבר יקר, ומחפשים את האוצר ומוצאים את… הסוכה!
העמידי בכיתה את תיבת האוצרות ובתוכה שבעה חפצים – מאותו סוג או שונים, למשל שבעה פונפונים.
הזמיני תלמידים למשש את החפצים מתוך הקופסה (בלי להציץ) ולספור כמה חפצים יש בסך הכל, עד שמגיעים למספר שבע.
כתבי את הספרה 7 על הלוח ושאלי את הילדים: "איך המספר שבע קשור לחג הסוכות?" מתוך תשובות הילדים הגיעי לציטוט מהתורה: "שבעת ימים תֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת".
הסבירי לילדים מדוע יושבים בסוכה – זכר לענני הכבוד שהקיפו ושמרו על עם ישראל בזמן הנדודים במדבר.