המילה "מורשת" אינה מוכרת לתלמידים צעירים. נלמד את משמעות פשט המילה כירושה מאבותינו, ונחזק את משמעות "שיעור מורשת" שהוא שיעור קבוע במערכת. נגלה שהמורשת היהודית היא למעשה ירושה יקרה וחשובה שקיבלנו מה' ועברה מדור לדור עד אלינו היום.
בהמשך הלמידה בחודש זה נפגוש נושאים כלליים הקשורים לזהות יהודית ולסדר יום יהודי. נושא שבת מסכם את החודש.
הערה: יחידה זו יכולה להילמד כיחידה פותחת שנה בשנים שמתחילים בתחילת אלול, או כיחידה פותחת את נושא הזהות בחודש חשוון.
"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים ל"ג, ד)

הראי לתלמידים, או אמרי את שמם, של פריטי מורשת שונים ומוכרים שעליהם נלמד השנה – ומי שיש לו או היה לו בבית פריט כזה ירים יד.
למשל: גביע של קידוש, כיפה, ציצית, ספר תורה, מזוזה, חנוכייה, מצה, שופר, ומאכל שכתוב עליו "כשר".
נתבונן בשיר "אוצרות המורשת" – מהי מורשת? למה היא אוצר?
את הקלסר יש להזמין מהרשת בהזמנה בית-ספרית.
כי מורשת זה אוצר יקר, ומוצאים היום את… המורשת!
הכניסי לתיבה או לשק פריטים רגילים ויומיומיים (כמו כריך ובקבוק מים) יחד עם פריטים מן המורשת – חנוכייה, שופר, גביע או סידור.
קראי לתלמיד שימיין בעצימת עיניים בין פריטים רגילים לפריטי מורשת.
הציגי לתלמידים את כל הפריטים ובחנו יחד: מה ההבדל בין הפריט המיוחד לאחרים? זהו פריט מן המורשת שלנו – אלפי שנים העם היהודי משתמש בו, ולכן הוא חשוב ויקר. גם אנחנו ילדים יהודים של העם היהודי, ובמהלך השנה נכיר הרבה אוצרות מהמורשת שלנו.
הסבירי על היוקר של פריטי מורשת כמו ציצית, מזוזה וספר קודש, שנוהגים לנשק אותם כמו שמנשקים אדם יקר.