ספירת העומר בהיבט חקלאי

שלושת הרגלים הם זמנים שיש להם קשר הדוק לחקלאות בארץ ישראל. התורה מכנה את החגים הללו בשמות המלמדים על הנעשה בשדה: פסח - חג האביב, שבועות - חג הקציר וסוכות - חג האסיף. 

זמן ספירת העומר בין פסח לשבועות הוא גם הזמן בו השדות מוריקים ועוד מעט נגיע לקיץ בו תיקצר התבואה. 

השעורה מבשילה ראשונה, בתחילת האביב, ובפסח היו מביאים ממנה את קורבן העומר (ורק לאחר מכן מותר לאכול מהתבואה החדשה של השנה).

החיטה מבשילה אחר כך, ובשבועות היו מביאים ממנה את שתי הלחם.

על המשמעות החקלאית של ספירת העומר נלמד בשיעור זה.

יש ללמד גם את ההלכות הבסיסיות של ספירת העומר: לא מתחתנים ולא מסתפרים עד לג בעומר.

שימו לב: 

ניתן להקרין את סדרת הסרטונים של ערוץ 1 - מורשת ישראל על 'ספירת העומר תשעג' בסדרה ישנם 49 פרקונים קצרצרים שמועברים על ידי נעם יעקבסון שבכל סרטון ישנו הסבר קצר על הבט אחר של ספירת העומר. (אין צורך להקרין את כולם, רק את אלה שמתכתבים עם הנלמד)

1. התלמידים יכירו את המושג 'ספירת העומר' ומשמעותו המילולית והתורנית.
2. התלמידים ילמדו על זמן ספירת העומר כזמן של תהליך חקלאי הקשור לנעשה בבית המקדש.

• • וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום (ויקרא כ"ג ט"ו- ט"ו).
  • שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' (דברים ט"ז ט').

  הרחבה:

  • מפני שכל אחד מישראל היה עסוק בקציר שלו, והיו מפוזרים כל אחד בגורנו. ציוה למנות כדי שלא ישכחו זמן עליותם לרגל (אבודרהם).

חידה בלשית

2. 1. לשונית: 

   פתחו מילון ובדקו:

   א. מהו פירוש המילה 'עומר' - בהקשר של ספירת העומר 

   ב. מה מקור המילה. 

   ג. מדוע ספירת העומר נקראת כך

   ד. אילו שימושים נוספים יש למילה מלבד 'ספירת העומר'

   (תשובות לשימוש המורה:

   א. 'עומר' היא קבוצה של שיבולי חיטה לאחר קצירתן. 

   ב. עומר הוא כריכת השיבולים לאלומות, מהפועל עמר שהוא צורה משנית של ערם.

   ג. לספירה קוראים ספירת העומר כי היא מתחילה למחרת יום טוב ראשון של פסח, הזמן שבו קוצרים את האלומות הראשונות בשדה (העומרים הראשונים). קרבן העומר הוא טקס מיוחד, והוא מתיר לאכול את התבואה החדשה שנקצרה

   ד. שם ישוב, שם פרטי ושם משפחה ישראליים, מידה בלשון התורה

   1.  למתקדמים: דף עבודה על קורבן העומר באתר מעלין בקודש.
   2. הקלטה על קורבן העומר - מעלין בקודש
   3. מבחינה רעיונית, אחד הקשרים בין פסח לשבועות הוא הלחם. בפסח אנו מצווים לאכול לחם עוני. לחם שאין בו אלא תמצות וחיפזון. בחג השבועות לעומת זאת אנו מצויים בקצה השני. אנו מצווים להביא את לחם הביכורים -  לחם שיש בו שאור. שתפח. ספירת העומר הוא זמן שבו אנו עוברים תהליך של עבודה ותיקון, כמוהו כתהליך של תפיחה והבשלה, כדי להגיע למצב הבשל ולזכות שוב באור של מתן תורה. אפשר להשוות עם התלמידים בין המצה ללחם ולדבר על התהליך שביניהם.
   4. מערך שיעור מלא של 'לב לדעת' על ספירת העומר בהבט החקלאי/ בית המקדש.

   -לוח ספירת העומר כיתתי