יחידה
אוֹצְרוֹת הַ
בחודש אלול, עם ישראל מתכונן לימים הנוראים — ראש השנה ויום הכיפורים. אחד המנהגים המרכזיים הוא תקיעת השופר בכל בוקר לאורך חודש אלול (ובסליחות), כדי לעורר את לב האדם לחשבון נפש ולתשובה. לתלמידי כיתה א' מדובר בנושא חי ומוכר - כיוון שהם שומעים שופר בבית הספר, אך הם עדיין לא יודעים את משמעות המנהג לעומקו.
במערך זה נגלה שהשופר הוא "שעון מעורר" לנשמה — ממש כשם שצלצול מעיר אותנו בבוקר, כך קול השופר מעיר את ליבנו לפני ראש השנה. נקשר בין הכרת חודש אלול וחגי תשרי, בין ההכנה לשנה החדשה, ובין המסר הרגשי שהשופר נושא: רצון להשתפר ולהגיע לראש השנה 'נקיים' ומוכנים.
התלמידים יכירו את שמו של חודש אלול, כחודש האחרון בשנה העברית בו מתכוננים לראש השנה.
התלמידים יכירו את מנהג תקיעת השופר באלול.
התלמידים יבינו שמטרת השופר באלול היא לעורר את הלב.
ההלכה: תקיעת שופר בכל בוקר מימי חודש אלול כדי לעורר את הלב "נוהגים לתקוע בשופר בחודש זה. טעם התקיעות בחודש זהו הוא כדי לעורר את העם לתשובה, כי כן הוא טבע השופר לעורר ולהחריד". (הלכות והליכות)
מעבר על קווקווים בציור שופר
מניה- מנית שופרות וזיהוי ספרות
ספרי לתלמידים: בכל שנה יש 12 חודשים.
איך מתכוננים?
היעזרי במצגת ושאלי את הכיתה: איך אנחנו מתכוננים לדברים חשובים? ללכת לבית הספר- מה הכלי שעוזר לנו להתעורר? לערוך קניות- מה הכלי שעוזר לנו לערוך אותן נכון ומדוייק? ומה עוזר לנו לזכור שראש השנה מתקרב? השופר!
אינט' בין אישית: על מה חושבים כשתוקעים בשופר?
בן המלך תועה ביער
הסיפור מבוסס על תורת הבעש"ט (בגרסה מותאמת לכיתה א׳):
היה היה מלך חשוב ואהוב, ולו היה בן יחיד- נסיך. והמלך אהב את בנו היחיד מאוד מאוד.
יום אחד יצא הבן לטייל ביער, וטעה בדרכו ולא הצליח למצוא את דרכו חזרה. עבר זמן, והוא הגיע למקום רחוק, שגרו בו אנשים פשוטים עם שפה שונה משלו. לאט לאט הוא למד את שפתם ושכח את השפה שלו. הוא החל להתלבש כמותם ולנהוג כמותם וקצת שכח את אביו המלך. עבר זמן רב, ובן המלך נזכר באביו, והחל להתגעגע אליו. הוא החליט לעזוב את המקום ולחפש את דרכו חזרה לארמון. ואכן, הוא מצא את הדרך, ולאחר כמה ימים הגיע לארמון אותו זכר מילדותו! אבל השומרים לא נתנו לו להיכנס, הוא היה נראה להם כל כך משונה, איש שמדבר בשפה משונה ולבוש מוזר, הם לא חשבו שהוא בן המלך. מה עשה הבן? הוא צעק ובכה בלי מילים עד שהמלך שמע אותו וזיהה את קולו. רץ המלך, חיבק את בנו, והחזיר אותו לארמון.
המלך הוא הקב"ה, וכל יהודי הוא כמו בן המלך. כשאנו תוקעים בשופר זה כמו צעקה להשם: אבא, אנחנו רוצים לחזור אליך להיות קרובים אליך. והקב"ה אוהב כל יהודי כמו בן יחיד ומקבל אותנו באהבה ויתן לנו ברה"ש בע"ה שנה טובה ומתוקה.
התנסות בשופר- אינטליגנציה מוזיקאלית ונטורליסטית
הערה: דף האוצרות לנושא זה הינו ללא כתיבה — תחילת כיתה א׳.
ש.ב התלמידים יספרו להורים מיהו השופר ומה עושים איתו. ויחשבו ביחד על משהו שרוצים להשתפר בחודש אלול